סיבוכי מחלת הסכרת

סיבוכי סכרת כרוניים:

היפר אנסולינמיה מהווה גורם סיכון לתסמונת X  המהווה מכלול פתולוגי הכולל בתוכו עודף משקל או השמנת יתר (סטטיסטית, רוב האנשים בעלי סוכרת סובלים ממשקל יתר), עודף כולסטרול וטריגליצרידים, טרשת עורקים, יתר לחץ דם ומחלות לב. סינדרום X הוא שורה של בעיות בריאותיות שהמכנה המשותף שלהם זה תנגודת לאינסולין. הרגישות לאינסולין בגוף יורדת, וכתוצאה, הגוף מייצר עוד אינסולין כדי להוריד את רמת הסוכר, וחוזר חלילה עד שנוצרת סוכרת.

• מחלת רשתית סוכרתית (רטינופתיה)- הנזק לרשתית בחולי סוכרת עלול להוביל לעיוורון. כ-50% מחולי הסוכרת יפתחו בסופו של דבר רטינופתיה  בדרגה כלשהיא.

• מחלת כליה סוכרתית (נפרופתיה)-מחלה זו מהווה את הגורם העיקרי למוות אצל חולי סוכרת.

• מחלת עצבים היקפית סוכרתית (נוירופתיה)-נזק למערכת העצבים ההיקפית התחושתית, שלרוב מתחילה ברגליים. מצב זה מאופיין בתחושת קהות ודקירות.

• כיבי רגליים-סיבה עיקרית להתפתחות כיב היא פציעה של הרגל, וקושי בהחלמת הכיב עקב נזק במערכת העצבים ואספקת דם וחמצן לקויה. שמירה על היגיינת הרגליים, נעליים מרווחות ומותאמות, ומניעת הסיכון לפציעת הרגליים חשובה מאוד. מאחר ונוירופתיה גורמת לחוסר תחושה, מומלץ לבדוק כל יום את כפות הרגליים באופן עצמאי.

• עכירות עדשה (קטרקט)-בחולה סוכרתי קיימת יצירה מוגברת של סורביטול מגלוקוז, והצטברותו מהווה גורם משמעותי בהתהוות נוירופתיה.

• שימוש ממושך בתרופות לסוכרת כגון גלוקופאג', גלוקומין ואבנדיה עלול לגרום למחסור ב B12  וחומצה פולית, ע"י עיכוב ספיגתם. מצב זה מגביר סיכון לרמות גבוהות של הומוציסטאין ופגיעה במערכת לב וכלי דם.

• נמצא כי רמות הגבוהות מ-90 מ"ג מגבירות את הסיכון לתמותה ממחלת לב חסימתית