כל מה שכדאי לדעת על מחלת ליים

תסמיני המחלה בשלביה השונים 

הטיפול במחלת ליים נעשה באמצעות מגוון סוגי אנטיביוטיקה או שילוב ביניהם למשך 21 – 10 ימים. בשלבי המחלה הראשונים, התגובה לטיפול על פי רוב טובה. אלא שבשלב הזה רבים מאמינים שמדובר בזיהום וירלי כדוגמת שפעת ולפיכך אינם פונים לטיפול. 

בתוך ימים עד שבועות מתפשט הזיהום דרך מערכת הדם אל עבר איברים רבים, כשבשלב זה מתפתחים בעור נגעים הדומים לתפרחת הראשונית, ואליהם עלולה להלוות שורה ארוכה של תסמינים שונים כגון עייפות, חולשה קשה, כאבי ראש, צמרמורת, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון וכאבים נודדים בשרירים ובמפרקים. 

במקרים הקיצוניים עלולה המחלה לגרום להפרעות הולכה ללב ולדלקת בשריר הלב, וכן לדלקת במעטפת המוח, פגיעה בעצבים ובעיות נוירולוגיות כמו שיתוק של עצב הפנים. חודשים ספורים לאחר מכן מתפתחים שלבי המחלה המאוחרת שמתאפיינים בדלקות במפרקים גדולים, ובפרט בברכיים.

ייחודיותה של שיטת 10 טיפולי אוזון

בשלב זה עמידה מחלת ליים לטיפול הקונבנציונלי. עם זאת, ישנם טיפולים שמצליחים להכניס את המחלה להפוגה, ואחד מהם שהוכחו כיעילים ביותר הוא שיטת 10 טיפולי אוזון באמצעות עירוי לווריד. ממרכז מומחים ד"ר דיין מציינים ששיעורי ההצלחה הגבוהים של השיטה נובעים מעצם התמקדותה ביסודות המחלה ולא רק  בניסיון למגר את החיידקים. 

שיטה זו פותחה על ידי ד"ר יוהן להודני, גינקולוג אוסטרי, והטיפול באמצעותה נחשב לאינטנסיבי, עוצמתי ואפקטיבי יותר בהעלמת פגיעות המחלה בהשוואה לטיפול סטנדרטי באוזון תוך ורידי (טיפול המכונה "MAH"). מדובר בשני טיפולים דומים עם כמה הבדלים מהותיים. בשניהם נשאב מהמטופל דם ומוחדר אליו בחזרה לאחר הוספת אוזון לטיהור הדם מחיידקים. 

אלא שלהבדיל מטיפול ה- MAH, שיטת 10 טיפולי אוזון עושה שימוש בשיעורי אוזון גבוהים יותר, ותהליך עירוי הדם במוצע עשר פעמים, כך שהטיפול מספק אוזון בכמות הגבוהה פי 50 מהטיפול הסטנדרטי בשיטת ה- MAH, ומצליח להרוות מהר וטוב יותר כדוריות הדם האדומות בחמצן, תוך חדירה נרחבת ועמוקה יותר לאזורי הגוף השונים.

האוזון הנו גז שסימנו הכימי O3 ומבנה מולקולרי של שלשה אטומי חמצן. בשל היותו מולקולה לא יציבה, שואף האטום השלישי להתחבר למולקולות או אטומים אחרים המתאפיינים בעודף אלקטרונים. 

ממרכז מומחים ד"ר דיין לרפואה משולבת מסבירים שתכונה זו הופכת את האוזון לאחד מהמחמצנים החזקים ביותר בטבע ולחומר חיטוי יעיל, עם יכולת גבוהה מאוד להשמדת מיקרו אורגניזמים אנאירוביים מזיקים כדוגמת חיידקים, נגיפים, פטריות ופרזיטים. 

כיום נעשה באוזון שימוש בתחומים רבים בענפי התעשייה למיניהם, בחקלאות, בקוסמטיקה, בתעשיית המזון, בבריאות וכן הלאה. בשירות הרפואה נעשה שימוש באוזון כבר למעלה מ- 100 שנים, וככול שנוקף הזמן, הולכים ומצטברים הידע והניסיון בנוגע לאפשרויות השימוש בו בתחום.

שיפור משמעותי בתפקוד התאים, מערכות הגוף השונות וחילוף החומרים

האוזון, כאמור, מהווה את אחד מחומר החיטוי האפקטיביים ביותר בטבע. עם כניסתו לזרם הדם, הוא משמיד מיידית כול חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל שבא עימו במגע, זאת מבלי לגרום נזק לתאים הומניים. כמו כן, זמן התגובה של האוזון קצר, ובתוך כ- 20 דקות מכניסתו למערכת הדם נוצרים אותות כימיים המשפרים משמעותית את פעולתן של מערכות הגוף השונות, את תפקוד התאים וחילוף החומרים. 

עקב כך, נוהגים כיום רופאים ממכל רחבי העולם לשלב את גז האוזון כחלק מהטיפול הרפואי עבור מספר רחב מאוד של מחלות ובמגוון שיטות שונות, החל מטיפולי אוזון באמצעות עירוי לווריד, דרך שקיות אוזון וחוקנים של מי אוזון לנרתיק ופי הטבעת וכלה בהזרקת גז אוזון לאזורי כאב שונים לאורך עמוד השדרה, הברכיים ועוד.

שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד במקרים שאינם מגיבים לטיפולים מקובלים

המצבים קלסיים שבהם ניתן לטפל באוזון באמצעות עירוי לווריד כוללים, בין היתר, את תסמונת עייפות כרונית, מחלת האסתמה, מחלות נוירופתיות מסוגים שונים, דלקת כרונית בפרוסטטה שאינה חיידקית, הפטיטיסC+B  במקרים שאינם מגיבים לטיפולים מקובלים, כמו גם כטיפולים תומכים במחלת הסרטן, וכן במצבים של פיברומיאלגיה, ירידה כללית בריכוז ובזיכרון, לרבות דמנציה והפרעה בזרימת דם העורקי אל הרגליים על רקע סוכרת, יתר לחץ דם, עישון וכדומה. 

השימוש בשקיות אוזון מסביב לאזור הנגוע מיועד למקרים של פצעים קשיי ריפוי על רקע סקלרודרמה (טרשת רקמת חיבור), סוכרת, נוירופתיה ומחלות נוספות המתאפיינות בפגיעה בכלי הדם העורקיים. הזרקת גז אוזון יעילה מאוד במצבים של קיפוזיס (ליקויי יציבה), סקוליוזיס (עקמת) ואו שינויים ניווניים בחוליות שעל פי רוב מלווים בכאבים קשים. לעניין זה יובהר, שהטיפולים הללו מותאמים למקרים שאינם מגיבים לטיפולים מקובלים, והם חסרי תופעות לוואי ובעלי שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד.