מהי סכרת?
סכרת היא מחלה הקשורה בחילוף החומרים בגוף האדם. חולי הסכרת אינם מסוגלים לנצל כראוי את הגלוקוזה המשמשת בחילוף החומרים. הגלוקוזה היא סוכר המהווה את התוצר הסופי של עיכול המזון בגוף, ואת מקור האנרגיה לפעילותו.אי-יכולת זו של גופם של חולי הסכרת נגרמת ע"י הפרעות בייצור הורמון האינסולין ע"י הלבלב. האינסולין מיוצר בלבלב ע"י תאים מיוחדים, הנקראים "תאי ביתא" המקובצים ברקמה הנקראת "איי לנגרהנס".
כאשר כמות האינסולין שמייצר הלבלב (ומפריש לדם) אינה מספקת, אין הגוף מקבל את האנרגיה הדרושה לו. ואילו הגלוקוזה, שאינה מגיעה לרקמות השונות בגוף, מצטברת בדם בכמויות גדלות והולכות. הצטברות זו גורמת לצימאון רב,להשתנה תכופה, לירידה במשקל ולהתייבשות הגוף.
מחלת הסכרת היא מחלה כרונית שאין לה ריפוי, ולכן המטרה העיקרית של הטיפול במחלה היא לשמור ככל האפשר על רמת סוכר בדם שאינה חורגת מהטווח הנורמלי; בטיפול זה יש לשלב שמירה על תזונה מתאימה, שמירה על משקל הגוף, פעילות גופנית וכן תרופות. סכרת שאינה מאוזנת עלולה להוביל לפגיעה רב-מערכתית בגוף ובתוך כך לסיבוכים קשים ולפגיעה בלב, בכלי הדם, בעיניים, בעצבים, בכליות במוח ובגפיים התחתונות. להמחשת שכיחותה של המחלה נציין כי על-פי הערכות 10%-30% מהחולים המאושפזים במחלקות הפנימיות והכירורגיות בכל רגע נתון לוקים בסוכרת, ויש הסבורים כי שיעורם אף גבוה הרבה יותר, שכן חלק ניכר מהם אינם מאובחנים או אינם רשומים כחולי סכרת.
נוסף על כך, על-פי הערכות שלושה מכל 1,000 חולי סוכרת עוברים קטיעה של גפיים תחתונות בכל שנה, וכ-75% מכלל קטיעות הגפיים התחתונות הן בחולי סכרת. חולי סכרת מצויים בסיכון תמותה כפול ואף יותר מזה לעומת מי שאינם חולים במחלה זו.
סוגי סכרת
קיימים סוגים שונים של סכרת:
סכרת תלוית אינסולין: במצב זה קיים מחסור באינסולין עקב פגיעה והרס תאי בטא בלבלב אשר מייצרים אינסולין. מכונה "סכרת נעורים" אך יכולה להופיע בכל גיל, מופיעה בפתאומיות,החולים בה חייבים לקבל אינסולין בזריקה.
סכרת שאינה תלוית אינסולין, סכרת סוג 2: נגרמת ע"י "התנגדות" קולטני האינסולין (התאים הממונים על קליטת האינסולין) שברקמות הגוף לקליטתו של הורמון זה. מאופיינת הן ע"י ירידה בפעילות הלבלב והן ע"י עלייה בתנגודת הגוף לאינסולין. נפוץ שיש רקע משפחתי למחלה. ככל שתנגודת האינסולין תחריף, רמת הסוכר בדם תעלה והלבלב ייצר יותר אינסולין שהגוף לא יצליח להשתמש בו. בשלבים מתקדמים של סכרת סוג 2, התאים בלבלב שמייצרים אינסולין נשחקים ולא מייצרים יותר אינסולין שיטת הטיפול היום היא לשמור על פעילות הלבלב לאורך זמן. סכרת סוג 2 נגרמת בעיקר כתוצאה מאורח חיים לא בריא הגורם לתנגודת אינסולין לכן, טיפול הראשוני בסכרת זו הינו לשנות את הרגלי האכילה ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. לעיתים זה לא מספיק, ויש להוסיף טיפול תרופתי. ה הטיפול במחלה זו הוא ע"י תרופות שונות.
סכרת הריונית/עוברית:
סכרת זו מופיעה אצל חלק מהנשים ההרות עקב אי סבילות לגלוקוז.
סכרת משנית-המופיעה כמשנית למחלת לבלב (כגון דלקת לבלב כרונית), הפרעות הורמונליות (כגון תסמונת קושינג, אקרומגליה) ושימוש בתרופות.
איזון הסכרת
במחלת הסכרת נוצר חוסר איזון בין כמות האינסולין המיוצרת בלבלב ובין הכמות הנצרכת על ידי הגוף. על רקע זה, מתגברות רמות הסוכר בדם ומתפתח נזק רקמתי באברי הגוף השונים. הטיפול המקובל לאיזון הסכרת הוא באמצעות תרופות, שמגבירות את הפרשת האינסולין או את השפעתו, או באמצעות מתן תוספת אינסולין בזריקה.
המודל הטיפולי המיוחד שלנו
1. שינוי הרגלי חיים והרגלי אכילה -– במקרים רבים, אפשר לאזן את הסוכרת ללא תרופות, תוך שינוי בהרגלי החיים ובהרגלי האכילה. השימוש בתרופות צריך להיות המפלט האחרון, רק אם המטופל שינה הרגליו והסוכרת עדיין לא מאוזנת. שינוי ההרגלים יוצר תנאים טובים יותר לשיקום הלבלב. אלה עיקרי השינוי:
2. עירוי ויטמינים ומינרלים – לשיפור יכולת התפקוד של הלבלב.
אזהרה: אסור לעשות את הטיפול לבד וללא פיקוח רפואי, כדי למנוע היווצרות מצב של היפוגליקמיה (תת-סוכר). ככל שהסוכרת פחות מאוזנת, כן הטיפול הופך מורכב יותר. לכן הטיפול חייב להיעשות תחת פרוטוקול רפואי מסודר, בפגישות קבועות ותוך קיום קשר רצוף עם הרופא.
מידע נוסף אודות סכרת:
סכרת – "יותר מדי מתוקים", מאת ד"ר יוסף דיין ("60 ומשהו", ספטמבר 2002)
טיפול בסיבוכי מחלת הסוכרת – טיפול בפצעים סוכרתיים, מאת ד"ר יוסף דיין
גורמי הסוכרת
