תסמונת עייפות כרונית היא הפרעה תפקודית במספר מערכות בגוף, כמו המוח, השרירים, העיכול, החיסון והעצבים, המתבטאת בעייפות רצופה, ללא הקלה משמעותית, במשך יותר מחצי שנה.
תשישות כרונית אינה תוצאה של מאמץ ממושך, אך היא גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד החולה.
להפרעה תסמינים שונים, שחלקם יכולים להופיע אצל החולה בו-זמנית: תשישות שאינה חולפת אחרי מנוחה, חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, סבולת גוף נמוכה, פגיעה בזיכרון ובריכוז, מעי רגיז, אלרגיות, אובדן משקל או עליית משקל, בלוטות לימפה מוגדלות, בעיות שינה, דיכאון, חרדה ועוד.
אבחנת התסמונת נעשית על ידי שלילת קיומן של מחלות אחרות והביטוי הקליני שלה שונה באופן ניכר מחולה לחולה.
תסמונת תשישות כרונית (המכונה גם "מחלת היאפים") שכיחה בעיקר בגילאי 60-40, אצל נשים יותר מגברים, וחלק מהביטויים הקליניים שלה חופפים את מחלת הפיברומיאלגיה ("דאבת השרירים").
הטיפול של תסמונת עייפות כרונית, קשה וממושך, ולרוב אינו מביא לריפוי החולה. במקרים רבים, על רקע התסכול והדכדוך הנובעים מחוסר הצלחת הטיפולים הרגילים, נזקקים החולים לעזרה נפשית ולתרופות הרגעה מסוג סרוקסט.