עייפות כרונית – כששעות שינה כבר לא מספיקות כדי להרגיש טוב

עייפות ממושכת ותשישות כרונית | גורמים, אבחון וטיפול | מרפאת ד״ר דיין

יש עייפות שמגיעה אחרי יום ארוך, ויש עייפות שמלווה את האדם עוד לפני שהיום התחיל.

השעון מצלצל, הגוף מתקשה להתעורר, פעולות פשוטות דורשות מאמץ, וגם אחרי לילה שנראה ארוך מספיק אין תחושה אמיתית של התאוששות.

כאשר המצב נמשך לאורך זמן, העייפות עלולה להשפיע על הריכוז, על העבודה, על הפעילות הגופנית ועל הקשרים החברתיים.

אחת הבעיות בהתמודדות עם עייפות ממושכת היא שמדובר בתסמין שאינו תמיד נראה כלפי חוץ. אדם יכול להיראות בריא לחלוטין, ובכל זאת לחוות קושי משמעותי בתפקוד היומיומי.

כדי להבין מה עומד מאחורי העייפות, חשוב להבחין בין תחושת עייפות רגילה, עייפות מתמשכת ותסמונת רפואית מוגדרת.

מתי עייפות הופכת לבעיה רפואית?

עייפות היא תגובה טבעית למאמץ, למחסור בשינה או לעומס זמני.

אולם כאשר היא נמשכת שבועות או חודשים, אינה משתפרת באופן מספק לאחר מנוחה ופוגעת בתפקוד, כדאי לפנות לבירור רפואי.

חשוב להבחין בין עייפות כרונית כתסמין לבין תסמונת התשישות הכרונית, המכונה גם ME/CFS.

תסמונת זו מתאפיינת, בין היתר, בירידה משמעותית בתפקוד, בעייפות ממושכת, בשינה שאינה מרעננת ובהחמרת תסמינים לאחר מאמץ גופני או קוגניטיבי.

לא כל אדם שסובל מעייפות ממושכת עומד בקריטריונים לאבחנה זו.

למעשה, קיימים גורמים רבים אחרים לעייפות, וחלקם ניתנים לזיהוי ולטיפול.

למה אפשר לישון שמונה שעות ועדיין להיות עייפים?

משך השינה הוא רק מרכיב אחד באיכותה.

אדם יכול לישון מספר שעות שנחשב מספק, אך לסבול מהפרעות שפוגעות ברציפות השינה או באיכותה.

דוגמה לכך היא דום נשימה חסימתי בשינה, מצב שבו מתרחשות הפסקות נשימה חוזרות במהלך הלילה. הפסקות אלו עלולות לפגוע באיכות השינה גם כאשר האדם אינו זוכר שהתעורר.

נחירות משמעותיות, יקיצות מרובות, כאבי ראש בבוקר וישנוניות במהלך היום עשויים לעורר חשד להפרעת שינה, אם כי אינם מספיקים לבדם לצורך אבחנה.

גם נדודי שינה, שעות שינה לא קבועות ועבודה במשמרות יכולים להשפיע על הערנות.

לכן, בירור עייפות אינו מסתפק בשאלה כמה שעות ישנים, אלא בוחן גם את איכות השינה ואת התפקוד במהלך היום.

חסרים תזונתיים – מתי הם באמת קשורים לעייפות?

חסרים תזונתיים עשויים לתרום לעייפות, אך לא כל עייפות מעידה על מחסור בוויטמינים.

אחד הגורמים המוכרים הוא אנמיה, שיכולה להתפתח בעקבות מחסור בברזל, בוויטמין B12, בחומצה פולית או מסיבות רפואיות אחרות.

כאשר רמת ההמוגלובין נמוכה, יכולת הדם לשאת חמצן לרקמות עלולה להיפגע, והדבר עשוי להתבטא בחולשה, בעייפות ובקוצר נשימה במאמץ.

גם מחסור בברזל ללא אנמיה עשוי להיות קשור לעייפות אצל חלק מהאנשים.

עם זאת, תוספי ברזל אינם מתאימים לכל אחד, ונטילה ללא צורך עלולה לגרום לתופעות לוואי ואף לנזק במצבים מסוימים.

בדומה לכך, טיפול בוויטמין B12 מתאים כאשר קיימת הצדקה רפואית, ולא בהכרח ישפר את תחושת האנרגיה אצל אדם שאין לו מחסור.

בלוטת התריס, סוכר ומחלות רקע

מערכת חילוף החומרים מושפעת ממגוון הורמונים ותהליכים פיזיולוגיים.

תת־פעילות של בלוטת התריס, למשל, עשויה להתבטא בעייפות, בתחושת קור, בעצירות, ביובש בעור ובשינויים נוספים.

גם סוכרת שאינה מאוזנת, מחלות לב, מחלות ריאה, מחלות דלקתיות ומצבים רפואיים נוספים יכולים לגרום לעייפות ממושכת.

במקרים מסוימים העייפות היא אחד הסימנים הראשונים לבעיה, עוד לפני שמופיעים תסמינים בולטים אחרים.

לכן, חשוב להתייחס להיסטוריה הרפואית המלאה ולא להניח שהעייפות נובעת בהכרח מאורח חיים עמוס.

הקשר בין עומס נפשי לתחושת תשישות

עומס נפשי מתמשך יכול להשפיע על השינה, על הריכוז, על התיאבון ועל תחושת האנרגיה.

אנשים המתמודדים עם מתח ממושך עשויים לתאר תחושה של שחיקה, קושי להתאושש לאחר יום עבודה וירידה במוטיבציה.

גם דיכאון וחרדה יכולים להתבטא בעייפות משמעותית, לעיתים לצד תסמינים גופניים.

עם זאת, חשוב שלא לייחס עייפות ממושכת למתח נפשי באופן אוטומטי.

העובדה שאדם נמצא בתקופה לחוצה אינה שוללת אפשרות של אנמיה, הפרעת שינה או מחלה אחרת.

הבירור צריך לשלב הקשבה לחוויה האישית עם הערכה רפואית מסודרת.

מה קורה כשהמאמץ עצמו מחמיר את המצב?

אצל חלק מהאנשים הסובלים מתסמונת התשישות הכרונית מופיעה תופעה המכונה Post-Exertional Malaise, או בקיצור PEM.

מדובר בהחמרה של תסמינים בעקבות פעילות גופנית, קוגניטיבית או רגשית, גם כאשר רמת המאמץ אינה נחשבת גבוהה במיוחד.

ההחמרה יכולה להופיע שעות או ימים לאחר הפעילות, ולהימשך זמן ממושך.

זו תופעה חשובה משום שהיא משנה את אופן ההתייחסות לפעילות גופנית.

בעוד שבמצבים רבים פעילות מותאמת יכולה לסייע לשיפור הכושר והאנרגיה, אצל אנשים עם ME/CFS ותופעת PEM תוכניות אימון שמחייבות הגדלה קבועה של העומס עלולות להחמיר את המצב.

במקרים כאלה נדרש ניהול זהיר של הפעילות, תוך התאמתה למגבלות האישיות והימנעות מדפוסים של מאמץ יתר והתמוטטות.

איך מתחילים בירור של עייפות ממושכת?

השלב הראשון הוא להבין את אופי העייפות.

מתי היא התחילה? האם הופיעה באופן פתאומי או הדרגתי? האם היא קבועה או משתנה? האם קיימים תסמינים נוספים, כגון חום, ירידה במשקל, כאבים, קוצר נשימה או שינויים במצב הרוח?

חשוב גם לבחון את דפוסי השינה, התזונה, הפעילות הגופנית, התרופות הקבועות והמצב הרפואי הכללי.

בהתאם לממצאים ניתן לשקול בדיקות כגון ספירת דם, תפקודי בלוטת התריס, מדדי ברזל, רמות B12, בדיקות סוכר ובדיקות נוספות לפי הצורך.

אין בדיקה אחת שמזהה את כל הגורמים לעייפות, ולכן בחירת הבדיקות צריכה להתבסס על התמונה הקלינית.

כאשר מופיעים תסמינים כמו כאב בחזה, קוצר נשימה משמעותי, עילפון או חולשה חריגה המתפתחת במהירות, יש לפנות להערכה רפואית דחופה.

האם שינוי אורח חיים יכול לעזור?

במקרים שבהם העייפות קשורה למחסור בשינה, לתזונה לא מספקת או לחוסר פעילות, שינויים בהרגלי החיים עשויים לסייע.

שמירה על שעות שינה קבועות, תזונה מאוזנת, שתייה מספקת ופעילות גופנית מותאמת הם מרכיבים חשובים בבריאות הכללית.

אולם כאשר קיימת מחלה רפואית, הפרעת שינה משמעותית או תסמונת תשישות כרונית, שינוי הרגלים לבדו אינו בהכרח מספיק.

הטיפול צריך להתאים לגורם שזוהה וליכולותיו של האדם.

לא כל עייפות צריכה להפוך לשגרה

עייפות ממושכת אינה אבחנה בפני עצמה, אלא תסמין שדורש לעיתים בירור רחב.

הניסיון להתמודד איתה באמצעות עוד קפה, עוד שעות שינה בסוף השבוע או תוספים שנבחרו באופן עצמאי לא תמיד מספק מענה.

במרפאת ד"ר דיין ניתן לגשת לבירור עייפות ממושכת מתוך הסתכלות על גורמים רפואיים, תזונתיים ותפקודיים, ובהתאם לממצאים לשקול את המשך הטיפול.

המטרה אינה רק לעבור את היום עם פחות עייפות, אלא להבין מה מפריע לגוף לתפקד כפי שהיה רגיל.

המידע במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, לאבחון או לטיפול רפואי פרטני.

נגישות

לתאום פגישה

מוזמנים לשלוח לנו הודעה