זמן המחייה של האוזון נע בין דקות עד שעות, תלוי בטמפרטורה. לאחר מכן, האוזון חוזר להיות חמצן. האוזון יוצר שכבה באטמוספירה. גם שם הוא נוצר מחמצן ע"י ברקים. שכבת האוזון מגנה על כדור הארץ מפני קרינה, והצטמצמות שכבה האוזון (עקב אירוסולים ודטרגנטים), היא הגורם הראשי האחראי להתחממות כדור הארץ. מקדם דיפוזיה מספק רמת אוזון בכמות פי 18 מזו של החמצן.
ממאפיינים אלו נגזרים כל השימושים הקיימים (שהולכים וגוברים בהדרגה) בתחום התעשיה, החקלאות והרפואה.
האוזון נמצא בשירות הרפואה כבר מעל 100 שנים, עם השנים הצטברו ידע וניסיון נרחבים לגבי אפשרויות השימוש בו בתחום הרפואה.
האוזון הינו חומר החיטוי מהחזקים ביותר בטבע. כשהוא בא במגע עם טפיל כלשהוא וירוס, פיטריה, או חיידק הוא משמיד אותו מיידית. האוזון אינו מזיק לתאים הומניים, אך הוא מסוכן לאפיטל מערכת הנשימה, ואסור לנשום אותו בריכוזים גבוהים.
דיפוזיה
מאחר ולא ניתן לרשום פטנט על אוזון או על דרך הפקתו, ומאחר שהאוזון מתפרק מהר ולא ניתן למכור אותו כתרופה, חברות מסחריות גדולות לא מתענינות בו ולא השקיעו סכומי עתק הדרושים לצורך ביצוע מחקרים מבוקרים, למרות זאת, ההצלחות הטיפוליות הרבות בשימוש בו הביא לכך שיותר ויותר רופאים ומרפאות בעשרות מדינות ברחבי העולם משתמשים בגז האוזון.
בקונגרס הרפואי הבינלאומי הראשון בנושא האוזון בסוף שנות ה-90, נכחו כ-10רופאים מ-3 מדינות. בקונגרס הרפואי הבינלאומי בנושא אוזון ב-2012, נכחו יותר מ-2500 רופאים, מ-40 מדינות. עובדה זו מעידה יותר מכל על ההתלהבות הגדולה של רופאים מההצלחות הטיפוליות באוזון.
