סוגי עצירות
סוגי עצירות
עצירות מסווגת לעצירות ראשונית או עצירות שניונית.
עצירות ראשונית
עצירות ראשונית מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים:
1) עצירות עם זמן מעבר תקין – מכונה גם עצירות פונקציונאלית, זהו הסוג השכיח ביותר.
תנועתיות המעי תקינה – קצב ההתכווצות וההרפיה של שרירי המעי תקינים, הצואה עוברת לאורך המעי בקצב תקין ותדירות היציאות תקינה. עם זאת, המטופל חש שהוא סובל מעצירות. הצואה קשה עם מאמץ ביציאות, הבטן נפוחה והתחושה הכללית היא של מצוקה. עצירות זו מגיבה היטב לסיבים תזונתיים בלבד, או בשילוב עם משלשלים.
2) עצירות עם זמן מעבר איטי – קיימת ירידה בתפקוד המעי. התוצאה היא מעבר איטי של הצואה לאורך מערכת העיכול, עם תדירות יציאות נמוכה. הגורמים האפשריים כוללים פגיעה בעצבים המפעילים את המעי, פגיעה בעצבי האגן, או פגיעה בשריר המעי עצמו.
הפרעה זו אופיינית בעיקר בנשים צעירות, כאשר הבעיה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות. סימנים נלווים כוללים נפיחות וכאב בטן. גורמים תזונתיים ותרבותיים עשויים לתרום להתפתחות התסמינים. חלק מהחולים יגיבו לסיבים תזונתיים ו/או משלשלים.
3) הפרעה בהתרוקנות – נובע מהפרעה ביכולת התיאום בין שרירי הבטן, שרירי הרקטום ופי הטבעת ושרירי רצפת האגן בזמן הטלת צואה.
הגורם הנפוץ להפרעה הוא הימנעות מפעולות מעיים בשל כאב הכרוך ביציאות עקב צואה גדולה, פיסורה אנאלית או טחורים. גורמים אחרים כוללים צניחת איברי אגן או צניחת שרירי רצפת האגן. במקרים אלו הצואה נאגרת בקצה המעי הגס והמטופל אינו מסוגל לפנותה במלואה. חולים כאלו יתלוננו בעיקר על תחושה של התרוקנות לא שלמה.
בחלק מהמטופלים יש סיפור עבר של התעללות מינית או גופנית או הפרעת אכילה.
עצירות משנית
עצירות משנית נובעת ממצבים רפואיים והפרעות פסיכיאטריות. גורם חשוב נוסף לעצירות משנית כולל נטילת תרופות שונות
מחלות אנדוקריניות ומטבוליות: סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, מחלות כליה.
מחלות של מערכת העצבים: מחלת פרקינסון, שבץ מוחי, שיטיון (דמנציה), גידול מוחי, חבלות במוח או בעמוד השדרה.
מחלות במעי הגס: גידולים, דלקות, היצרויות, חסימות במעי, פיסורה בפי הטבעת.
מחלות פסיכיאטריות: חרדה, דיכאון.
תרופות: נוגדי-דיכאון, ברזל, משתנים, אנטי-היסטמינים, אופיואידים, סותרי חומצה.
מצבים אחרים: תסמונת המעי הרגיז, היריון.
