טיפול פליאטיבי – תמיכה אמיתית לאדם שמול המחלה
כשאני פוגש מטופל חדש, הדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא לעצור את המרוץ. אני יושב איתו שעה או שעה וחצי, מקשיב, רושם, קורא את כל המסמכים הרפואיים, ומנסה להבין לא רק את המחלה – אלא את האדם שמולי. למדתי עם השנים שדווקא הזמן הזה, ההקשבה העמוקה, הוא המרכיב הקריטי ביותר בכל טיפול שאני נותן.
אני זוכר מטופל אחד, בן 75, שהגיע אליי אחרי חודשים של כאבי בטן שלא חלפו. הוא עבר אינסוף בדיקות, עד שלבסוף קיבל אבחנה של סרטן במעי הגס. עוד לפני שהתחיל טיפול, הוא כבר היה מותש: ירד במשקל, לא הצליח לישון, והיה שקוע בחרדה ובדיכאון. ברגעים כאלו, השאלה איננה רק איך עוצרים את המחלה, אלא מה זה טיפול פליאטיבי ואיך הוא יכול לעזור לאדם שחווה סבל אמיתי בגוף ובנפש.
במאמר הזה אני אסביר מהו בעצם טיפול פליאטיבי, למי הוא מתאים, באילו סוגי סרטן – שד, מעי, לבלב, ראש, צוואר, מוח ורקטום – הוא חשוב במיוחד, איך אנחנו בקליניקה שלי בונים תכנית אישית ומקיפה לכל מטופל, ואילו כלים טיפוליים יכולים לשפר את איכות החיים גם ברגעים הקשים ביותר.
קודם כל – מי אני?
אני ד"ר יוסף דיין, מומחה ברפואה פנימית. סיימתי בהצטיינות את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והשלמתי השתלמויות קליניות במרכזים רפואיים בגרמניה ובאוסטריה. מאז 1986 אני מנהל את המרכז הרפואי שלי בתל-אביב, שהיה בין החלוצים בישראל בשילוב רפואה קונבנציונלית ורפואה משלימה. הייתי בין מייסדי "שיר"ם" – המרכז הראשון לרפואה משלימה במסגרת בית חולים אוניברסיטאי (אסף הרופא). המרפאה שלי מוכרת ע"י חברות הביטוח, ונבחרה ע"י משרד הביטחון לטפל בנכי צה"ל עם פצעים קשיי-ריפוי. הניסיון הרב-שנתי הזה הוא הבסיס לגישה האישית והסבלנית שבה אני מטפל בכל אדם שנכנס אליי לקליניקה.
מהו טיפול פליאטיבי?
כשאני מדבר על טיפול פליאטיבי, אני מתכוון לטיפול שהמטרה שלו איננה לרפא את המחלה עצמה, אלא להקל על הסבל שהמחלה גורמת.
ההגדרה הזו מתיישבת גם עם עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמגדיר טיפול פליאטיבי כגישה רפואית שמטרתה שיפור איכות החיים של חולים ובני משפחותיהם, באמצעות מניעה והקלה על סבל גופני, רגשי וחברתי, הנובע ממחלה מסכנת חיים.
בשבילי, זו גישה שמעמידה את האדם לפני הכל. במקום לשאול רק "איך נעצור את הגידול" או "איזו תרופה נוסיף", אני שואל – מה כואב לך היום? האם זה הכאב הפיזי שמקשה לקום בבוקר? האם זו החרדה שלא נותנת לישון בלילה? האם זה אובדן התיאבון או תחושת החולשה המתמשכת? איך המצב שלך משפיע על היחסים במשפחה? מי תומך בך?
אז אם מישהו מקליד בגוגל – טיפול פליאטיבי מה זה, התשובה הפשוטה היא: זה טיפול שבא לתת לאדם מרחב נשימה בתוך הסערה. זה יכול להיות עירוי שמחזיר כוח לגוף, טיפול באוזון, וגם מגע, שיחה, או אפילו תרגול פשוט שמחזיר תחושת שליטה.
למי מיועד שירות פליאטיבי?
לאורך עשרות השנים שאני עוסק ברפואה, למדתי שאין מצב אחד זהה לשני. שירות פליאטיבי יכול להינתן לחולה אונקולוגי בשלבים מתקדמים של המחלה, אבל גם למי שמתמודד עם מחלה כרונית ממושכת, או למי שעבר תאונה קשה או ניתוח שמותיר אחריו כאבים ותשישות.
פגשתי יותר מפעם אחת חולה פליאטיבי שמצא את עצמו אבוד – מצד אחד, הרופאים הקונבנציונליים עסוקים בעיקר במלחמה במחלה; מצד שני, המשפחה מנסה לתמוך אבל מתקשה להתמודד עם הסבל היומיומי. כאן נכנס התפקיד שלנו, לראות את כל התמונה: לא רק את הגידול, אלא את האדם שחי איתו.
אז כשאני אומר שירות פליאטיבי, אני מתכוון לגישה רחבה. זה טיפול שניתן אפילו כשאין סיכוי לריפוי מלא, אבל תמיד יש מקום להקל על כאב, להפחית חרדה, ולהחזיר תחושת ביטחון וכבוד עצמי למטופל.
איך מתבצע האבחון והטיפול?
כשמטופל מגיע אליי בפעם הראשונה, אני יושב איתו כשעה או שעה וחצי, ואם לא הספקנו לעבור על הכל – ניפגש שוב. זה הזמן שבו אני מקשיב, רושם, ושואל – לא רק על ההיסטוריה הרפואית, אלא גם על החיים האישיים, התעסוקתיים, הנפשיים והכלכליים שלו. בעיניי, זה לב־ליבה של רפואה פליאטיבית: לא להסתפק בתסמינים, אלא להבין את מכלול חייו של האדם.
כאמור, אחד המאפיינים הבולטים של הטיפול הפליאטיבי, אשר מבדילים אותו מטיפול רפואי ממוקד, הוא נקודת המוצא שלו. מאחר שמטרתו אינה לרפא אלא להקל, נקודת המבט הטיפולית היא מאד כוללנית ומקיפה ומתייחסת למעגלים ההולכים ומתרחבים, שהמטופל הוא המרכז שלהם.
אם משתמשים בדימוי המעגלים, ניתן להגדיר את המטופל כמעגל הראשון והפנימי ביותר, את בן או בת הזוג שלו ואת משפחתו הגרעינית כמעגל השני, את המשפחה המורחבת והחברים כמעגל השלישי וקשרים חברתיים, עסקיים, ואחרים, או קשרים עם מוסדות כמעגלים הרביעי, החמישי וכן הלאה.
לכן, במסגרת טיפול פליאטיבי מבוצע אבחון של מצב המטופל בכל אחד ממעגלי החיים והפעילות שלו בכמה מישורים:
- יכולתו התפקודית מבחינה פיסית וקוגניטיבית.
- מידת התמיכה שיש לו מצד הסובבים אותו בכל אחד מן המעגלים.
- משאבים חומריים העומדים לרשותו כגון רכב המותאם לצרכיו, אפשרות למימון טיפולים מיוחדים או תרופות, בית מונגש ואביזרי עזר.
- מצבו הרגשי, מידת החוסן הנפשי שלו והמוטיבציה שלו לעזור לעצמו ולהיעזר באחרים.
- הדברים המפריעים לו ביותר והמסבים לו סבל. יש מטופלים שמקור הסבל העיקרי שלהם הוא כאב פיסי, אך סבל יכול להיגרם גם כתוצאה מחולשה ועייפות מתמשכות, מבחילות והקאות (אצל חולים אונקולוגיים למשל), מירידה בכושר התפקוד והעצמאות ופיתוח תלות באחרים כתוצאה מפגיעה פיסית או קוגניטיבית (למשל, לאחר אירוע מוחי), ועוד.
לאחר אבחון הבעיות העיקריות, הטיפול שואף לצמצם אותן למינימום האפשרי ולעיתים אף לפתור חלק מהן לחלוטין, במסגרת האפשר.
עם זאת, לגבי התוכנית הטיפולית חשוב להבין, שאין תכנית קבועה מראש. אני לא מאמין בפרוטוקולים אחידים. מה שמתאים לאדם אחד, עלול להזיק לאחר. לכן אני בונה תכנית טיפול אישית – כזו שמתייחסת לטיפולים הקונבנציונאליים שניתנים, לכאב, לעייפות, לחרדה, לבעיות השינה, ולכל מה שמפריע לאדם באותו הרגע. בהמשך המאמר אביא כמה דוגמאות לטיפולים שניתנים במרפאה כחלק מהתוכנית.
אגב, יש מטופלים שמעדיפים לקבל טיפול פליאטיבי ביתי, כשהם מוקפים במשפחה שלהם ובסביבה המוכרת. אחרים מרגישים נוח יותר להגיע למרפאה, לקבל את הטיפול כאן, ולדעת שאנחנו זמינים להם בכל רגע. בעיניי, גם טיפול פליאטיבי בבית וגם במרפאה חייבים להיבנות סביב הצרכים האישיים של המטופל.
כלים טיפוליים במרכז ד"ר דיין
רוב האנשים שמגיעים אליי נמצאים כבר במצב של תת־משקל ותת־תזונה. זה לא מפתיע – כשמערכת העיכול נפגעת מהמחלה או מהטיפולים, קשה לאכול ולספוג כמו שצריך. תרופות כימותרפיות, למשל, פועלות על תאים שמתחלקים במהירות. הבעיה היא שבגוף יש כמה מערכות בדיוק כאלה: רירית מערכת העיכול, שורשי השיער, מוח העצם ותאי הזרע אצל גברים. לכן הטיפולים האונקולוגיים אמנם מכוונים לגידול, אבל גורמים במקביל לפגיעה חמורה גם באזורים הבריאים האלה.
כאן נכנסת לתמונה הגישה שלי. במקום להסתפק בכדורים שעוברים דרך מערכת העיכול הפגועה, אני נותן בעירוי ישיר לדם ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו. זה מחזיר לגוף אנרגיה בצורה זמינה ומהירה. אני מוסיף גם אומגה 3+6 וברזל לפי הצורך, כדי לשקם חסרים ולתמוך במערכת החיסון.
בנוסף, אחד הכלים שאני משתמש בהם הוא טיפול באוזון. לא כולם מכירים, אבל האוזון הוא החומר הכי חזק שאנחנו מכירים נגד וירוסים. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שמחלות ממאירות רבות והסיבוכים שלהן קשורים גם לנגיפים. כשאנחנו נותנים אוזון בעירוי, הוא הופך בתוך דקות לחמצן, וזה קריטי כי הגידול הסרטני "שונא" חמצן – הוא אנאירובי. בעיניי, זה לא רק טיפול תומך אלא ממש כלי טיפולי שמחליש את סביבת הגידול. באירופה, למשל, שילוב של אוזון עם ויטמין C נחשב כמעט כמו טיפול כימותרפי עדין יותר.
במרפאה שלי אנחנו עושים את זה בזהירות רבה, בליווי אחות פליאטיבית מיומנת, שתפקידה לא רק לבצע את העירוי אלא להיות קשובה לכל שינוי קטן בתחושת המטופל. כך אנחנו לא רק "מוסיפים ויטמינים", אלא יוצרים חוויית טיפול שנותנת למטופל כוח אמיתי להמשיך בדרך הארוכה.
מסיבה זו, לסטודנטים ששואלים אותי על טיפול פליאטיבי לימודים, אני אומר – זה לא מקצוע של ספרים בלבד. זה מקצוע של אנשים. אתה חייב לשבת מול אדם אמיתי, לשמוע את הפחדים שלו, לראות את הכאב שלו, להבין מה חסר לו – ורק אז להחליט מה לשים בעירוי.
גישת מעגלי הטיפול הפליאטיבי
כשאני חושב על התמודדות עם מחלה סופנית, אני רואה לנגד עיניי שלוש "קומות" של טיפול:
הקומה הראשונה היא הטיפול הרפואי הישיר – אונקולוגים וכירורגים שעוסקים בגידול עצמו. בין אם מדובר בסרטן שד, סרטן מעי, לבלב, מוח, רקטום או גידולים באזורי ראש וצוואר – זהו הבסיס שאי אפשר לוותר עליו.
הקומה השנייה היא הרפואה הפנימית והמשלימה. כאן אני נכנס לתמונה, יחד עם מטפלים נוספים. אנחנו מתמקדים לא במחלה עצמה אלא בחולה – בכאב, בחולשה, בחוסר התיאבון, בקשיים בשינה, ובכל אותם דברים שהופכים את היומיום לבלתי נסבל.
ואל פחות חשובה היא הקומה השלישית – התמיכה הנפשית והמשפחתית. המחלה אינה פוגעת רק בגוף, אלא גם בנפש, ולעיתים לא פחות – בבני המשפחה. אני רואה איך בן זוג, בת זוג או ילדים סובלים חרדה לא פחות מהחולה עצמו. לכן חשוב לתת מקום גם להם: שיחות, ליווי, הקשבה.
זו הסיבה שאני תמיד זמין למטופלים שלי – יש להם את הטלפון האישי שלי. כי בשבילי, חלק מהטיפול הוא לדעת שהאדם לא לבד במסע הזה.
זכויות ותמיכה חיצונית
לא מעט מהמטופלים שלי מתמודדים לא רק עם המחלה, אלא גם עם הבירוקרטיה שסביבה. כשאדם חולה, הכוחות שלו מוגבלים – ובאותו הזמן הוא נדרש להיאבק על זכויותיו מול ביטוח לאומי, קופת החולים או חברות הביטוח.
לכן, במקרים רבים אני מפנה לעורכת דין שאני עובד איתה כבר קרוב לעשרים שנה, שמתמחה בזכויות רפואיות ויודעת להתנהל מול כל הגופים. אני גם מיידע את המטופלים על זכאויות שמגיעות להם – גמלאות, שירותי סיעוד, תמיכה כלכלית – כדי שיוכלו לקבל את המגיע להם בזמן אמת.
כאמור, עבור חלק מהמטופלים האפשרות לקבל טיפול פליאטיבי ביתי היא קריטית. לפעמים מדובר באדם שאין לו יכולת פיזית לצאת מהבית, ולפעמים זו פשוט הבחירה שלו להישאר בסביבה המוכרת לו. גם כאן, אני והצוות שלי מגיעים עד אליו, כדי לתת מענה רפואי, רגשי ומשפחתי – ממש בתוך הבית.
סיכום ואמירה אישית
אחרי כמעט חמישים שנה ברפואה, אני יכול לומר בלב שלם: אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם. כל אדם שנכנס אליי למרפאה מביא איתו סיפור חיים, פחדים, חלומות ומשפחה שלמה שסובבת אותו. בשבילי, טיפול פליאטיבי הוא לא רק טיפול רפואי – זו שליחות.
אני מאמין שאין מצב שבו אין מה לעשות. גם כשנראה שהמחלה השתלטה, תמיד אפשר להקל, תמיד אפשר להחזיר כוח, ותמיד אפשר לתת למטופל להרגיש שהוא לא לבד. זה נכון בחדר הטיפולים, בביתו של המטופל, וגם בלילות הארוכים כשהוא יודע שיש לו את המספר האישי שלי ושהוא יכול להתקשר.
החזון שלי פשוט: להחזיר לאדם את האנושיות שלו גם מול מחלה קשה. לאפשר לו לקום בבוקר עם פחות כאב, לישון בלילה בשקט גדול יותר, ולחוות רגעים של שמחה גם בתוך מסע קשה.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם מחלה קשה ומחפשים ליווי רפואי ואנושי שיראה אתכם באמת – אני כאן בשבילכם. אני מזמין אתכם לתאם פגישת היכרות ואבחון אישי, שבה נשב יחד, נדבר לעומק, ונבנה תכנית טיפול מותאמת בדיוק לכם.
טלפון: 03-6496888
אימייל: contact@dayan-clinic.co.il
טופס פנייה באתר: בעמוד צור קשר
שאלות ותשובות – טיפול פליאטיבי
